פליפה קלדרון

פליפה קלדרון
Felipe Calderón

לידה	18 באוגוסט 1962 (בן 62) מורליה, המדינות המקסיקניות המאוחדות
שם לידה	Felipe de Jesús Calderón Hinojosa
מדינה
השכלה	Escuela Libre de Derecho בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד Instituto Tecnológico Autónomo de México
עיסוק	פוליטיקאי
מפלגה	תנועת האזרחים
בן או בת זוג	Margarita Zavala de Calderón
www.felipe.org.mx
נשיא מקסיקו ה־56 1 בדצמבר 2006 – 30 בנובמבר 2012 (6 שנים) → ויסנטה פוקס אנריקה פניה נייטו ←
פרסים והוקרה
הצלב הגדול של מסדר האמבט (2009) מפתח הזהב של מדריד (12 ביוני 2008) מסדר הפיל (18 בפברואר 2008) עיטור המופת האזרחי (2013) אלופי כדור הארץ (2011) קולר מסדר איזבלה הקתולית (2008) מסדר בליז מסדר קצאל מסדר חוזה מטיאס דלגדו מסדר ההצטיינות הצ'יליאני מסדר סן קרלוס צווארון מסדר הצלב הדרומי מסדר דנבורג
חתימה

פליפה דה חסוס קלדרון אינוחוסה (בספרדית: Felipe de Jesús Calderón Hinojosa; נולד ב-18 באוגוסט 1962 במורליה שבמדינת מיצ'ואקן), הוא פוליטיקאי מקסיקני ונשיא מקסיקו לשעבר.

ביוגרפיה

ראשית חייו

אביו של קלדרון, לואיס, היה בין מייסדיה של מפלגת הפעולה הלאומית (PAN - Partido Acción Nacional) והיה חבר בקונגרס המקסיקני מטעם מפלגה זו.

לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר קתולי במורליה, עבר למקסיקו העיר ולמד משפטים, לאחר שקיבל את התואר הראשון המשיך ללימודי תואר שני בכלכלה, ובהמשך קיבל גם תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד.

עם שובו למקסיקו, הצטרף למפלגתו של אביו, PAN. האב עצמו עזב את המפלגה ב-1981, לאחר שטען שנטשה את עקרונותיה ואת דרכה. כפעיל במפלגה פגש את חברת הקונגרס מרגריטה סוואלה, והשניים נישאו.

פעילות פוליטית

בראשית שנות ה-80 כיהן קלדרון כנשיא ארגון הצעירים של PAN. בשנת 1988, והוא בן 26 בלבד, נבחר לבית התחתון של הקונגרס המקסיקני. ב-1995 התמודד על נשיאות מדינת מיצ'ואקן, אך נכשל. ב-1996 נבחר לנשיא PAN.

קלדרון עם ויסנטה פוקס

עם היבחרו של ויסנטה פוקס לנשיא מקסיקו ב-1999, מונה קלדרון למנהל בנק ההשקעות הממשלתי בָּאנְבּוֹרָאס (Banobras). ב-2003 מינה אותו פוקס לשר האנרגיה בממשלתו. במאי 2004, התפטר קלדרון מהממשלה, לאחר שפוקס מתח ביקורת על שאיפתו להתמודד על הנשיאות, תוך הבעת תמיכה ביריבו של קלדרון, שר הפנים סנטיאגו קריל (Creel).

הבחירות ב-2006

תמיכתו של פוקס לא סייעה לקריל, וקלדרון ניצח בבחירות המקדימות והיה למועמד המפלגה בבחירות לנשיאות.

בבחירות, שנערכו ב-2 ביולי 2006 ניצח קלדרון את מועמד מפלגת המהפכה הדמוקרטית (PRD - Partido de la Revolución Democrática) השמאלנית, אנדרס מנואל לופס אוברדור (López Obrador), בפער זעום של 0.58%. אוברדור ותומכיו סירבו להשלים עם ההפסד, והשמיעו טענות קשות על זיופים. ההמונים יצאו להפגנות ברחובות, ובמדינה שררה אי ודאות פוליטית. ועדת הבחירות המרכזית של מקסיקו הורתה על ספירה חוזרת בכ-130 אלף קלפיות, ולאחר הספירה החוזרת הצטמצם יתרונו של קלדרון אך במעט, ל-0.56%. בסופו של דבר, קבע בית המשפט העליון של מקסיקו כי על אף שהיו אי סדרים במהלך הבחירות, אין בהם כדי לשנות את תוצאותיהן, ובכך אישר למעשה את בחירתו של קלדרון.

תומכי אוברדור סירבו להשלים עם פסיקת בית המשפט, ואיימו למנוע פיזית את השבעתו של קלדרון. לפי החוקה המקסיקנית, על הנשיא הנבחר להצהיר אמונים בפני הקונגרס כדי להיכנס לתפקידו. אנשי PAN השתלטו על בניין הקונגרס מבעוד מועד, על מנת למנוע מאנשי ה-PRD לחסום את הכניסה לבניין ולסכל את ההשבעה.

ב-1 בדצמבר, הגיע קלדרון לבניין הקונגרס, ונשבע אמונים, לקול מחאות ה-PRD.

קלדרון כנשיא

קלדרון עם קריסטינה פרננדס דה קירשנר

עקב האירועים שליוו את בחירתו של קלדרון, הקדיש קלדרון את ראשית כהונתו לחיזוק מעמדו כנשיא. בוול סטריט ג'ורנל תוארו מהלכיו כ"כריתת בריתות עם כל אחד, ממנהיגי האיגודים המקצועיים ועד המיליארדרים השולטים ברשתות הטלוויזיה".

קלדרון סיים את כהונתו ב-30 בנובמבר 2012.

מדיניות פנים

על אף הקו הליברלי של מפלגתו, אחת הפעולות הראשונות שביצע הייתה הסכם עם יצרני הטורטיות, המגביל את מחירן, לאחר שאלו האמירו כתוצאה מהעלייה העולמית במחיר התירס. ההסכם נתקל בביקורת מימין ומשמאל. השמאל ביקר את העובדה שההסכם קיבע מחיר גבוה יחסית, ושחלק מיצרני הטורטיות התעלמו ממנו, ואילו הימין טען שהתערבות הממשלה לא הייתה כורח המציאות, מאחר שחלק מרשתות המסחר הגדולות המשיכו למכור טורטיות במחירים נמוכים.

צעד נוסף שנקט היה תוכנית ממשלתית לשיפור מצב התעסוקה, במטרה לצמצם את ההגירה לארצות הברית. לפי התוכנית, הממשלה מעניקה תמריצים כספיים לחברות שהעסיקו עובדים שזוהי להם עבודתם הראשונה. כמו כן, הודיע על קיצוץ בשכרם של הבכירים במגזר הציבורי.

במקביל לקיצוץ בשכר הבכירים, הועלה שכרם של השוטרים ואנשי כוחות הביטחון. קלדרון הנחה את המשטרה להחריף את המאבק בקרטלי הסמים, ובצעד שנחשב שנוי במחלוקת במקסיקו, הורה על הסגרתם של כמה ברוני סמים לארצות הברית. בניסיון למגר את השחיתות במשטרה, נכנס הצבא לכמה ערים במקסיקו, ובהן טיחואנה ומונטריי, והחל במילוי תפקידיה.

מדיניות חוץ

קלדרון המשיך בקו שהנהיג קודמו, המכונה "דוקטרינת קַסְטֶנְיַידָה". מדיניות זו גורסת כי על מקסיקו להרחיב את מעורבותה בזירה הבינלאומית ולהיות פתוחה לביקורת חיצונית. בין היתר, פעל להרחבתה של תוכנית פואבלה-פנמה לפיתוח מדינות מרכז אמריקה, ולצירופה של קולומביה לתוכנית זו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פליפה קלדרון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פליפה קלדרון

• פליפה קלדרון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פליפה קלדרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הקודם: ויסנטה פוקס

נשיא מקסיקו 2006–2012

הבא: אנריקה פניה נייטו